ערב לפני היום הראשון שלי כמנהל ביטחון ברשת קמעונאית גדולה, הטלפון מצלצל. פריצה. אחד הסניפים הגדולים, נוקה כמעט עד הקיר.
ברוכים הבאים.
התפקיד בכלל נפתח בגלל צרות. שוד פדיון. מנהל תפעול שגנב. ההנהלה רצתה מישהו שיסגור את הברז.
ביום העשירי אני תופס קופאית גונבת.
"זה מקרה בודד," אומרים לי. "תסגור ותמשיך."
אני לא מאמין במקרים בודדים. מקרה בודד הוא בדרך כלל המקרה הראשון שראינו.
אז אני ממשיך לחפור. בלילות, מול ערימות של דוחות קופה. ביטולים, החזרים, הנחות מנהל. כל אחד מהם נראה תמים. ביחד הם מתחילים לצייר צורה.
סניף אחד חוזר שוב ושוב. פעולות שמופיעות דווקא בשעות שבהן אין מי שיסתכל.
אחרי חודש הוא יושב מולי. מנהל סניף. ותיק, אהוב על העובדים. אמרו לי עליו "יד ימין".
הוא מחזיק כוס מים בשתי ידיים ולא שותה.
הסכום שהצטבר אצלו בשנה אחת: מאות אלפי שקלים.
לא בשוד אחד גדול. בעשרות פעולות קטנות שאף אחד לא טרח לחבר.
בקמעונאות, הגניבה הגדולה כמעט אף פעם לא נראית גדולה. היא מתחבאת בתוך מאות פעולות קטנות שנראות רגילות.
מזהה את זה אצלך בעסק? שיחה ראשונה דיסקרטית, בלי התחייבות.
לשיחה בוואטסאפ · חיוג: 050-864-9999
הסיפור מבוסס על סוגי מקרים אמיתיים שטיפלנו בהם. שמות, מקומות ופרטים מזהים שונו. כל פעולה בוצעה במסגרת החוק.
